אני מרגישה שהזמן מת, והמקום נעלם. יש רק אותי ואותך, ואת החדר
ההוא.
שנינו לבד בתוכו, מסתכלים אחד לשני בעיניים ומרגישים כמו אחד,
אתה אומר לי שאתה אוהב אותי ואני אומרת לך שגם.
אני כל כך שמחה שסוף סוף אתה שלי, שסוך סוף האביר על הסוס הלבן
הגיע אלי (למרות שאני מעדיפה על סוס אפלוסה אבל נבר מיינד),
ואני כל כך שמחה שזה אתה.
כל הזמן אני מסתכל בעיניים הירוקות חומות שלך, ובא לי פשוט
לנשק אותך.
אני יודעת שהיחסים שלנו יפגעו באנשים אחרים, אבל אני לא יכולה
לחשוב שאתה תהיה של מישהי אחרת.
אני פשוט רוצה לחיות את הרגע ולהנות ממנו כמה שיותר.


אנחנו עזבנו את החדר, הזמן שוב זז והמקום שוב קיים, ואני ואתה
כבר לא לבד.
ואתה עדיין אומר לי: אני אוהב אותך, ואני אומרת שאני גם!