New Stage - Go To Main Page

ענת ברשטיין
/
מעגל הבדידות

אחרי שיחת הטלפון הגורלית, היא התיישבה בכורסת הטלוויזיה
והתחילה לבהות במסך הריק. היא כעסה והאשימה את עצמה. עיניה
מלאו דמעות, דמעותיה זרמו על לחייה כמו נהרות של כאב.
היא ירדה למטה, נעלה את נעליה, קשרה את שרוכיה בקשר חזק, כי
רצתה להכאיב לעצמה, ויצאה החוצה.
בחוץ ירד גשם זלעפות, והיא כבר לא הייתה בטוחה אם לחייה רטובות
מדמעותיה או מהגשם.
היא התחילה לרוץ בחושך בכל כוחה, לאן שנשאוה רגליה. מסביבה היא
שמעה בכי - של המלאכים, של השמים הנופלים ארצה, העצים,
הפרחים.
כל בית החזה שלה כאב, היא לא רצתה לעצור, היא התעקשה להמשיך
לרוץ, היא רצתה לפגוע, להכאיב, להרע לעצמה על היותה כה
אימפולסיבית ואובססיבית כלפיו.
היה לה חלום, שכעת התפוצץ לה בפנים.
בסוף היא מגיעה לשם בנשימתה האחרונה, למקום אליו מגיעים כל
החוטאים, המקום בו הבדידות כובשת והייאוש הורג.
בהגיעה לשם היא רואה שלט: "ברוכים הבאים למעגל הבדידות".



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 15/9/04 3:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענת ברשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה