איך אקוד לה, כי אקוד
איך אחבקנה, כי אחבק
איך אלטפנה, כי אלטף
איך אנשק לה, כי אנשק

והיא, מה תאמר היא, בראות ההלך הצועד לעברה?
כיצד תגיב, אנה יפנו פניה?
האם אלי או שמא אל אופק לא ברור?
האם חיוך יסעיר פניה בראותה אותי,
או שקמט זעף בין גבות עיניה התכולות יופע?

אך אני, ענו וצנוע שכמותי, לא אבחין בסימנים
אלוך אלך ואמשיך לצעוד אל עבר דמותה הזוהרת
ואושיט ידי קדימה ושפתי ישתרבבו מאליהן, כעננים
ופסיעותיי אגדיל רק לשם הגיע אליה במהרה
אך היא כבר חיוורת

חיוורת, ודמותה כצל נידף באור שמש אחרונה
שוקעת לאיטה אל גלי הים הבלתי נראה
לא, כי לא אלי יצאה נפשה
כן, אני הוא הרואה ואינו נראה

רואה דמותה באור פרטי, רואה כיצד היא שוקקת לקראתי
אך מן הצד, מבט עצוב, רואה איך היא חומקת מעימי
הולכת לה אל זריחתה, אל יקיצתה - אל עתידה
ומשאירה אותי עומד דומם, מוכה, חבול באפילה

לא יודע מה היה לי, הכיצד אבדו לי עקבותיה
איכה סרו פניה מעלי, הופנה צחור-עורף לעברי
האם חלום היתה, האם רק תעתוע?
לא אדע עוד התשובה,
כי היא כעת נצנוץ כבה בעברי