במחשבה שניה
לא הייתי צריך להתחיל איתה
במחשבה שניה
היתה זאת טעות לפנות אליה
בשביל מה להיכנס לכל זה שוב
למה להיות ביחד כל כך חשוב ?

למה אנחנו כבני אדם
לא יכולים לקבל את העובדה
שהרבה יותר פשוט וקל
זה לחיות לבד בלי משפחה

אין אחריות אין מטלות
אין מחויבות אין חובות
יש חופש וחופש
לעשות כרצונך
בלי לחשוב על ההשלכות של כל מעשיך

אך עדיין נותר בנו אותו רגש מסתורי
שלמרות שמוחנו יודע שזה רע
ולמרות שנשארו לא פעם עם טעם מריר של אהבה
עדיין ניגש לאותה הבחורה
עדיין נשאל אותה "מה השעה" או לשלומה

כנראה שבני אדם לא לומדים מטעויות
ואלה שאומרים שלמדו , חיים באשליות