|
עלי שלכת ניגרים מהעצים
בצבע חום וארגמן
הנדנדה עמדה מלכת
אורו של נר מזיל השעווה
מציל פינת שולחן
חדוות ילדות חולפת
טומנת את פני בתוך חלוק
חסר צבעים ומדושן בריח
הזכרון הינו אוצר גלום
שומעת צעדים, הינף של צחוק בורח
טריקה של דלת
רוח שחולפת על פני
אותם אני בעדינות נוטלת
והם ישארו מהות חיי |
|
|
נו, לא פלא
שחיכיתי 10
שנים.
בטקס הסיום, היא
הבטיחה! היא
אפילו אמרה "על
גופתי המתה"!!
היה שווה את
זה.
נקרופיל אחרי
פגישת מחזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.