יושבת. חושבת. מהרהרת.
עולה לגג - לא! לא מחשבות סופניות, - פשוט בשביל השקט.
למעלה. אוויר. רוח. שקט. הרבה שקט.
חושבת. עצובה. אם תשאלו לסיבה לא אדע לתת תשובה, וגם לו ידעתי
- לא אומרת, לא מספרת, לא פותחת את הפה.
יורדת לרחוב, מסתובבת, מחפשת אחרי לא ידוע. מהורהרת.
ולא - לא "חיכיתי לבוקר שיבוא", הוא פשוא בא - אלא לאחר
חיכיתי. חיכיתי לו - המיוחל.
לא הבן אדם. לא האנושי. לא את האוהב, כי יש מספיק מזה ודי.
לא רוצה ודי! תפסיק. בקשה ממך - די!
כי מיחלת אני רק לו, בצורה שונה, מיוחדת, כה מיוחלת.
מיחלת לו, שיוציא הכל. שאיתו כבר התוודיתי על הכל. לא היה דבר
שלא ידע. גם לא יהיה...

חיכיתי רק לו. ועדיין מחכה.


"טיפטוף של טל, טיפה בים"

ציטוט מתוך השיר "טיפה בים"-היהודים