שוב החושך עוטף הכל/ בולע בלי לחשוב.
מנסה למצוא את האור/ מקווה שיהיה עוד טוב.
בורח לגלים, מחפש את השקט,
מבקש שוב אותך/ כשהשתיקה צועקת.
אני מחזיק מעמד/ לא נופל, לא נשבר.
הים כבר נרגע והקצף נעלם,
היום עולה כשהשקט נגמר.

ליום חדש קמים כולם/ ואנחנו לשניים חצויים.
מחפשים בעולם מקום/ מוצאים חתיכת שמים,
אולי,
הכל יהיה יותר טוב היום.

בורח לגלים/ מחפש את השלווה,
רואה אותך מולי/ נפש חשופה.
ושוב הכל נרדם/ אנחנו נשארים קרוב,
כשהחושך הגדול, שוב בולע הכל,
אנחנו יודעים שלנו, ככה הכי טוב.