29.9.02
שוב התקשרת.
צלצול טלפוני שאפילו מאוס על הקורא הנוכחי.
אבל עניתי. כי אני ילד טוב.
נזכרת בי. בגלל הסיבה העלובה ביותר.
נתתי לך שוב,
להכנס לעולמי, לעשות את שלך,
להראות,
להזכיר,
שפעם היו רגשות,
להרוס את מה שנשאר ממני
וללכת.
ובצד התנגנה לה מוסיקה של עברי לידר.
ושאלת אותי איך קוראים לדיסק.
ועניתי: "יותר טוב כמעט מכלום".
"לא ממש..." חשבתי לעצמי.
מסתבר שפשוט יריתי את מה שחשבתי.
כי רק אחר כך שמתי לב שכתוב:
"יותר טוב כלום מכמעט".
אבל עזבי, מה הוא מבין העברי הזה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.