ענן נישא לו ברוח, ריחות הסתיו מתקרבים
העלים מלטפים אותי, את גופי, אך את השאר הם מכים

ענן נישא לו ברוח, ילד מבקש ללחם האחר זורק לאשפה
אנשים לא מבינים עד כמה חשוב לשמור על החיים -
אחרים מתאבלים על אובדנם.

ענן נישא לו ברוח ואני בוכה ואני צוחקת ואני שונאת ואני אוהבת
ולמה?
ולמה אני מתאהבת? ולמה רק אכזבות אני מקבלת?
ולמה הילד הקטן רעב ללחם?
ולמה העולם אכזר? ולמה העולם לא פיר?

ענן נישא לו ברוח - כבר חורף, יורד גשם, אלוהים בוכה עלינו
ואנחנו מדמעותיו שותים... וגשם,סערה, שיטפון ואנחנו עדיין
לא מבינים - כי כשהחלומות מפסיקים לבוא,אנחנו נחשבים מתים...
וכשהתקוות כבר אינן קיימות, אנחנו מבפנים בוכים
ומציפים את הלב בשאלות ללא תשובות

אם רק היה מישהו שהיה מקשיב...

ענן נישא לו ברוח ולא רק ילד אחד מבקש ללחם,
אלא יותר מארבעה מליארד ואני בוכה כמו מטורפת -
על אהבה שלא נתגשמה... אתה עוד לא מבין
שחלומות שלא מתגשמים, הופכים להיות כל כך נוראים
ולפעמים הם נראים כמו סיוטים

אם רק מישהו היה מנסה להבין...

ענן נישא לו ברוח ואיתו התקוות והאהבות
נשמות שלא הצליחו לנוח - נכנסו במשב אלינו בחזרה
אותי אכזבו כל הזמן... מה לעשות שהעולם אינו מוכן
לצאת מהקונכיה הכלכלית לדברים שבאמת חשובים
החיים האמיתיים בלי תרגילים מסובכים או מחשבים מדופלמים.
אם רק מישהו היה רוצה להרגיש

ענן נישא לו ברוח, כבר אביב והעצים פורחים
האנשים מהצד בוגדים - הם מנסים להרגיש
את מה שהם לא יכלו לפנים ואני מרגישה אבודה
בין הרבה אנשים אחרים - שמעולם לא ידעו אהבה

אם רק מישהו היה לוקח אותי למקום אחר...

ענן נישא לו ברוח, האופנה גוררת רזון
אני מסתכלת במראה ולא רואה את מה שאני מצפה לראות
אני פוחדת, אני כל כך רוצה - רק להראות פחות עגולה
ואני באמת מנסה, שלא תבינו לא נכון
אני רק צריכה אהבה שתראה לי ורוד

אם רק מישהו היה מבין אותי...

ענן נישא לו ברוח, הכל נגמר לו, אני עדיין פוחדת
ויש יותר ילדים רעבים ויותר אהבות,בגידות ותככים
אם רק יכולתי משהו לשנות בעולם הזה - היתי עושה זאת מיד,
ועל מחשבות רעות לא היתי חושבת עכשיו

אני כותבת לי עוד שורה ועוד שורה
רוצה להרגיש בעצמי בטוחה

ענן נישא לו ברוח

שיר זה נכתב באוקטובר 2002..פורסם תחילה בפורום ביה"ס (חטיבת
הביניים) שבו למדתי,לאחר פורסם בעיתון ביה"ס בנובמבר 2002 הוא
זכה להצלחה.

מאז אותו השיר לא הצלחתי לכתוב ברמה כה פתוחה וברורה כל חיבור
או שיר,יתכן שזה מוזר כי המחשבות שלי והאמונות שלי בעקבות
שינויים שחלו בי היו אמורים לעזור לי לכתוב משהו בגרסה חדישה
יותר, אבל מי יודע, אולי יום זה יבוא ואתם תהיו הראשונים לדעת
זאת?!