הפרח בשבילי הוא אחד הדברים היפים בטבע. ובשבילי הוא מסמל יופי
פראי ונצחי מדך, ושבריריות מאידך.
הידידות שלנו היא כמו הפרח: מצד אחד, שברירית ועדינה ונתונה
לפגעי הטבע האימתניים; ומצד שני, היא יכולה לפרוח ולהפוך לקשר,
שיהיה לזמן רב ושיצור דברים חדשים;
כמו הפרח, שהניצן שלו כה עדין ושברירי, לאחר זמן מה הוא פורץ
משמיכתו הרכה והופך להיות פרח (הרי ידוע שהפרח מסמל את כל
היופי שבטבע והוא אחד הדברים הכי יפים בטבע ובעולם בכלל- אך
יופיו מתגמד לעומתך) ומפזר את זרעיו ברוח הסתיו הרכה הנושבת על
פניו.

אביא לך סחלבים, ורדים, חבצלות, צבעונים- אביא לך את כל הפרחים
שבעולם וגם אם תצרפי את כל היופי של הפרחים הללו, הם עדיין
יתגמדו למראך, למראה עינייך ונשמתך הזכה והטהורה כטיפת שלג
הנופלת כרגע על האדמה הרכה ומכסה ברכות את הפרחים ואותנו.

הפרח שלי קמל, אבל זרעיו שנוצרו בפירותיו מתפזרים על פני האדמה
הרכה והשברירית, שבסה"כ מסמלת את נפשנו ונשמתנו, שהם תמצית
חיינו ומי שאנחנו.

הפרח, המשמש בספרות ובשירים כמטאפורה לרומנטיקה ואהבה, הוא
מסמל בנוסף ויותר מכל את החיים עצמם, ואת הטבע בפרט.

מהניצן, שמסמל את הלידה ואת הילדות, עד שהזרעים מתפזרים ברוחות
הסתיו הרכות על האדמה הרכה והשברירית, המסמלת את סוף המסע ואת
תחילתו בבת אחת.
כי היא מסמלת את לידתם מחדש של פרחים נוספים מהפרח הקודם, שקמל
ומת...

או משהו כזה.


לפני מספר שנים הכרתי מישהי, ורציתי לומר לה משהו. אז ישבתי
וכתבתי את זה.
כדי לקבל את המשמעות המלאה של זה דמיינו זאת כשלנגד עיניכם
מונח זר של 50 ורדים.
תהנו.