לא טוב לי.
אני מנסה, אבל לא מספיק.
אני מעביר ביקורת, אבל לא משנה את ההתנהגות.
איפה אני?
אני כבר לא יודע...
כל-כך הרבה ריחות וטעמים שונים מבלבלים אותי.
העיניים מתגלגות לכל כיוון כדי לתפוס כמה שיותר פרטים, אך בעצם
הן בוהות בעצמן.
דרך הטעויות מתגלה הסגנון בו השתמשתי שנים...
רק שעכשיו, כשהכל שקט ואין עיניים בוחנות, אפשר להשתחרר
ולהרגיש, להרגיש את האמת.
האמת היא שאני לא יודע. אם הייתי, יודע האמת הייתה ברורה
לחלוטין. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.