[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שני גל
/
ילדים, אני שונאת ילדים.

מאז שאני זוכרת את עצמי, אני פשוט שונאת ילדים.
זה לא משהו אישי, ילדים הם אכן יצור חמוד בתכלית, אבל אני פשוט
שונאת אותם, אני שונאת את עצם הקיום שלהם.
ילדים גדולים, ילדים קטנים, ילדים רזים, ילדים שמנים, כן כן,גם
הילדים בעלי השיער הבלונדיני והעיניים הכחולות-כולם יצירי
השטן.
בעקבות ההכרזה הזאת, פעמים רבות, אולי אפילו רבות מידי, זכיתי
לכינויים כגון "חסרת לב", "אנטיפטית", "מרשעת" ואף לאמירות
כגון "איך את מסוגלת?????".
לכן, החלטתי לנצל את הבמה שניתנה לי כדי לבסס את התאוריה שלי,
למה יש לשנוא את הפלא הזה,
הקסם הזה,
ילדים.
אוך. אני שונאת ילדים.

סיבה ראשונה: "תאורית הריבה והנזלת".
כמה שלא נרחץ אותם, כמה שלא ננגב אותם, כמה שלא נייבש אותם,
כמה שלא נוציא אותם למרפסת כדי שיתיבשו בשמש,
לילדים תמיד תהיה ריבה על הידיים,אותה הם ששים למרוח על פרטי
לבוש של אנשים תמימים, ונזלת באזור האף.
כדי לאמת את התאוריה הזאתי ערכתי ניסוי קטן בבן דוד תמים שלי,
לצורך התיעוד נקרא לו שוקי.
הבהרה: במהלך הניסוי לא חלה כל פגיעה בבעלי חיים. אני אוהבת
בעלי חיים. אני שונאת ילדים
.
הניסוי נעשה במהלך חודש יוני, שוקי לא סבל משום צינון או הפרעה
בתחום הנזלת. לפני הניסוי שוקי נרחץ היטב מכל שארית מזון שרכש
גופו במהלך היום, ויובש בעזרת שואב אבק וסמרטוט.
שוקי הוכנס לחדר סטרילי הכלל בתוכו מחשב ולגו, שוקי קיבל פקודה
"שחק!" וננעל בחדר למשך שעה תמימה.
לאחר שעה הדלת נפתחה.
לאחר מספר דקות מותחות יצאה ישות טיפה שונה מהחדר, הישות הייתה
לא אחר מאשר שוקי הקטן שעטה לפרצופו מעטפת דביקה בגוון ירקרק.
שוקי רץ לעברי ומרח בצורה גסה להפליא על חולצתי חומר, חומר
שלאחר בדיקה מדוקדקת התגלה כריבה!
התאוריה אומתה. ילדים מייצרים מבלוטות מיוחדות בגופם ריבה
ונזלת.
אוך, אני שונאת ילדים.

סיבה שניה: "אני רוצה":
גחמנות. עוד סיבה למה יש לסלוד מהעוללים הקטנים הקרואים
ילדים.
כדי לאמת את הסיבה הזאתי, בחרתי להציג שיחה.
המשתתפים: אנוכי-שני, שוקי, אמא של שוקי ואמא שלי.

(הזירה-החדר של שני. הסצנה-שוקי רץ לתוך החדר ושם את ידיו
רוויות הריבה על דובי שנבחר באופן רנדומלי, דובי ששני קיבלה
מבחיר ליבה, דובי קרוב מאוד לליבה.)

שוקי: "שלי"!
שני: "לא, שטן קטן וחמוד, זה הדובי שלי, תחזיר אותו למקום."
שוקי: "אבל... אני רוצה...!"
שני: "גם אני רוצה להיות מטר 70 ורזה. תתמודד."
(לשוקי לקח כדקה לעכל את הסירוב החד הזה, ועוד מספר שניות כדי
להגיב בשנינות)
שוקי: אאאאאאאאאאאאמממממממממאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!
(לחדר נכנסת אמא של שוקי בריצה קלה)
אמא של שוקי: "מה קרה מלאך קטן שלי....?"
שוקי: (מצביע על הדובי של שני) "אני רוצה!"
אמא של שוקי: "מה הבעיה חמוד, שני, תתני לא את הדובי".
שני: עדיף לי למות מעקיצות של עדר נמלים אפריקאיות.
אמא של שוקי: "אבל... הוא רוצה....!"
שוקי: "אההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!! (זה, בכי.).
שני: "יופי שהוא רוצה!"
(אמא של שני נכנסת לחדר)
אמא של שני: "מה קרה?"
אמא של שוקי: "שוקי רוצה את הדובי"
שוקי:
"אההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!".
אמא של שני: "אז תתני לו את הדובי"!
שני: "לא"!
אמהות בדואט: "אבל..... הוא רוצה...!"
שוקי: "אהההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני
רוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1"
שני: "זה הדובי שלי! דרור נתן לי אותו ליום ההולדת"!
אמא של שני: "תתבגרי שני..."
אמא של שוקי: "באמת, תוותרי לו, הוא ילד קטן".
שוקי:
אהההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שני: "ארררג... קח, תיחנק איתו".

שוקי קיבל את הדובי, למרבה הפלא הבכי נפסק כאילו העולל הקטן
קיבל 3 מנות מרוכזות של גז צחוק, שוקי יצא מהחדר בעודו מורח
ריבה על הדובי שלי.
אוך, אני שונאת ילדים.

הערה: ניתן להלביש על תבנית השיחה הנ"ל נושאים שונים כגון:
"שוקי רוצה לראות פוקימון ששני רואה "חברים"", או- "שוקי חושק
בגלידה ששני אוכלת"
.

סיבה שלישית: "ילד מביא ילד".
דמיינו את הסיטואציה:
שני, בעודה נמצאת בבית דודתה במטרה לשמור על שוקי הקטן
ולהרוויח קצת כסף, מנסה ללמוד למבחן חשוב בהסטוריה.
שוקי, החליט לשחק בתפקיד המארח.
4 עוללים קטנים רצים ברחבי הבית בצווחות "סופרמן!!!!!!!!!!!!".
שואה.
הזכרון החזק ביותר שלי מאותו רגע, הוא שאני בדיוק עמדתי לקלוט
את כל סעיפי האוטו-אמנסיפציה.
הייתי מאושרת, הייתי מאושרת עד מאוד.
פתאום- שמעתי קול צווחני של חבר של שוקי שצועק "הנה הרשע!!!
תתפסו אותו!!!!!!"
פתאום! בום! טראח! ארבעה ילדים נתלים לי על הצוואר!! מלכלכים
לי את הבגדים בהררים של ריבה!!!
"מי יושיעני???"
אין מענה.
"אלוהים?"
לא, גם לא.
אוך, אני שונאת ילדים. במיוחד שהם מתרבים.


זהו, אלו הן הסיבות שלי ל"ילדודספוביה" שלי.
אני מקווה שתקחו אותן לתשומת ליבכם לפעם הבאה שמישהו יחליט
לכנות אותי חסרת לב.

אני שונאת ילדים!
או אולי... אני פשוט שונאת את שוקי....?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
להיות שיכור זה
לא טוב.
לעשן זה לא
טוב.
לקחת סמים זה לא
טוב.
לעשות סקס בלי
קונדום זה לא
טוב.
לחלוק מזרקי
הרואין משומשים
ביחד זה לא
טוב.
שואה זה לא
טוב.
זין קטן זה לא
טוב.
ציצי קטן זה לא
טוב.
פלאפון זה לא
טוב.
פירסינג זה לא
טוב.
אהבה זה לא
טוב.
לאונן לבד זה לא
טוב, מישהו צריך
עזרה?

המרצה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/9/04 21:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שני גל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה