מוריה ויני / סבא |
ועינייך הטובות זועקות
למה הלכת כל כך מהר
בקושי הכרתי אותך כחבר
אני זוכרת בשבתות
נהגת לשאול כל מיני חידות
עכשיו אתה במקום חמים
שם מתחת לאדמה
ללא אנשים חיים
אני מתגעגעת ורוצה שתחזור
כבר כמעט שנה בלעדיך כ' שבט כזכור
הלוואי שתבוא רק תבקר ולא תלך
כי ממך לא הספקתי להפרד וכבר הולך
תבוא לכולם סבתא מחכה
תישק על מצחה ותשאל לשלומה
זה יעשה לי רק אושר מבפנים
סבא למה אתה לא בחיים!!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|