|
בשקט עוברת עוד יום לא מתייחסים לדבריי
שותקת וחושבת על רגשותיי
רואים את הפחד בעיני
שמים לב לשתיקותיי
החששות מאכזבות
ההחלטות על נקמות
הכל נמצא פה בפנים
וכולם עכשיו עליי דנים
שפתיי מתחילות לרעוד
הבכי פורץ כמעט יוצא הסוד
החיים בזבל ,כאב,חרטה
חושבת הרבה על כל החלטה
הציפיות מכולם כה רבות
ואני מתחילה פה לתהות
ישנם אמונות בדברים
וגם חוסר אמון בחברים
אך כל אחד עם ספורו הכואב
ואי אפשר לשנות זאת,לא בלב
בשקט בשקט! |
|
הכי מלחיץ אותי
זה הרעשים
שהמקרר שלי
מוציא, בארבע
לפנות בוקר אני
שומע אותו מעכל
דברים, אני פוחד
שיום אחד כשאפתח
אותו להוציא חלב
לקפה הוא יבלע
אל תוך הרעש
המוזר שלו.
יוסי עמוס חזה,
שונא קפה,
תדיראן, ירקות
רקובים ורעשים
מוזרים שרק
מלחיצים במקום
לעזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.