[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ש ט
/
בני שלי

זה התחיל לפני קצת יותר מחצי שנה. אני ישבתי לי משועממת בחנות
שלי. הוא נכנס לו לחנות שלי והתחיל להסתובב לו עד שעיניו נפלו
עלי. אני לא ידעתי מה לעשות, אני לא רגילה שמסתכלים עלי ככה,
אז נשארתי פעורת פה. זה כנראה מה שמשך אותו אלי. הוא אהב את
צורת הפה שלי. ישר פנה אלי ואני מיד הוקסמתי. קראו לו בני. בני
היה מתווך דירות במקצועו, בן חמישים ושלוש, גרוש עם ילד. הוא
היה גדול, מגושם ועם קרחת. נכון, הוא לא בדיוק הטעם שלי אבל
משהו בו עשה לי את זה.
הוא שילם.
המשכנו הלאה אליו לדירה. אני לא כזאת אבל איתו זה היה משהו
מיוחד. זאת הייתה הפעם הראשונה שלי עם בחור, היו לי כבר את כל
הגישושים אבל איתו הלכתי עד הסוף. הוא היה עדין מאוד, מנסה לא
לשבור אותי. ליטף אותי, חיבק אותי חזק כאילו מפחד שאני אברח
לו. שכבנו אני  למטה ובני מעליי, קצת קשה היה לי כל המשקל שלו
אבל לא אמרתי לו כלום. אחרי שגמרנו בני החזיק אותי ביד ולקח
אותי למקלחת הענקית שלו. עשינו מקלחת ארוכה ביחד עם סבון בריח
אורנים. הוא סיבן את כל הגוף שלי ואני רק רציתי להמשיך להרגיש
את הידיים שלו עלי.



מאז אנחנו יחד ולא נפרדנו אפילו לשניה. אנחנו כמו זוג נשוי
כמעט, אני גרה אצלו בבית כל הזמן, הוא יודע כל מה שאני עושה.
בבילויים המשותפים שלנו אנחנו רואים ביחד סרטים שבני מביא
מהקניון.
אני משערת שמי שהיה רואה אותנו יחד לא היה מבין למה כוסית
בלונדית שופעת חזה כמוני מסתובבת עם אחד כמו בני. אין כמעט
לילה שאנחנו לא שוכבים. הוא מעדיף שאני ארד לו בדרך כלל, אין
לי בעיה עם זה, הכל בשביל בני שלי. אחר כך אנחנו ממשכים למקלחת
ארוכה עם המון סבון. בני מוציא ממני את האוויר, מקפל יפה
ומכניס לתוך הקופסא המקורית כמו שאמרו לו בחנות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה שהפסיקו
לפרסם סלוגנים
שלי... זה רמז
לזה שאני לא
מצחיקה יותר, או
שאני שוב צריכה
למצוץ לאחד
מהמערכת?


ילדה קטנה


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/9/04 5:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ש ט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה