[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היא אהבה אותו, את החיוך הזה עם זוג העיניים הנוצצות
שהראו כמה שהוא צוחק. את השפתיים האדומות
מלאות טיפות של שמחה. ואיך שהוא הסמיק,
הלחיים שלו נצבעו בצבע ורדרד. והוא היה כל-כך חמוד.
והוא היה רק ילד, ילד קטן ותמים שצעד
יד ביד עם אמא לכיוון הרכבת. הרכבת הגדולה
שניצבה על הפסים, עם צופר
גדול וחזק שנשמע למרחקים. בשבילו זה היה כמו חלום שהתגשם,
וחיוכו גדל ועיניו נצצו בחוזק שמעל לטבע הפשוט שאנחנו מכירים.

ואמא, פניה היו עצובות, כמו צבעו אותן בשחור.
טיפות זלגו על לחיה, והילד חשב שהיא
בוכה על אבא שאותו שמו בקרון אחר.
"אל תבכי אמא, אל יהיו פנייך שחורות,
בסוף נגיע ואת אבא נוכל שוב לראות.
אבא הבטיח לי אמא, שעוד ניפגש, והוא אמר שכיף ברכבת, ברכבת
הגדולה.
אל תבכי אמא, תהיי שמחה".
ואמא חיוך אל הילד שולחת, מנסה את קמטי היגון להעלים.
ואומרת היא אמא:
"כן בני, כן קטון. הרכבת גדולה, על הפסים נוסעת, צופר לה גדול
ויפה".
ובליבה מוסיפה ולוחשת:
אך במקום שאליו היא נוסעת הניצוץ מעינייך יעלם.

אין הוא יודע הילד,
שהרכבת אל המוות נוסעת,
שקרונותיה הם קרונות השטן.
אין הוא יודע הילד,
שעוד מעט את אמא לא יראה שוב.
אין הוא יודע,
שהסוף קרב ובא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
):

זה גם חיוך, רק
שהעיניים בצד
השני


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/8/04 17:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רעות רוטשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה