1:42 - עכשיו חזרתי מהדומינו. אני מרגיש גרוע. כל הבטן שלי
הפוכה והראש שלי מסתובב. "סתם, סתם שתיתי" אמרתי לעצמי בכעס,
כשאני זוחל לכיוון השירותים.
1:43 - עדיין כואבת לי הבטן אני מרגיש גרוע...
1:44 - זה לא היה כיף, אפילו. כאילו, מה סתם הלכנו למכבי,
שתינו
והלכנו שיכורים בחזרה לדומינו. מה זה נתן לנו?... סתם שטות של
גיל ההתבגרות.
1:45 - כמה חברים לכיתה ראיתי היום, שלא ראיתי הרבה זמן: דוד,
אור, גלעד, ג'קי. אני כל כך חלש...
1:46 - אני רוצה ללכת לישון, אבל אני לא יכול לקום מהכסא,
כאילו אני מחובר אליו.
1:47 - כולם היו נראים שפוכים ומבואסים כאילו אף אחד לא נהנה
מזה, בסוף תמיד אותו דבר: זה הקיא, ההוא בכה, הם הלכו מכות.
מה? כאילו, מה זה נותן?...
1:48 - אני צריך לנקות אוזניים.
1:49 - איזה חופש משעמם. אני מרגיש כאילו זה החופש הכי משעמם,
שהיה לי בחיים...
1:50 - יש את הבאנר של האתר של אמיר דורי. הוא תמיד מצחיק
אותי
1:51 - בא לי סיגריה, למרות שאני לא מעשן. סתם ככה כדאי לגמור
ת'ערב בפוזה כמו כולם.
1:52 - העיניים שלי חצי עצומות. אני כבר לא רואה ממש מה אני
כותב. אני מרגיש רפוי בכל גופי. אני מרגיש, שאני נע לכיוון
השמים...
10:32 - איזה בוקר נפלא. כרגע חזרתי מריצה טובה על הבוקר.
ראיתי את הזריחה. אני רענן ומרגיש מצוין.
10:33 - אני מרגיש מצוין. אני מרגיש כל טיפת אוויר, שעוברת
בגופי.
10:34 - זה היה כל כך נפלא. היינו על הים, שחינו קצת, רצנו
קצת.
זה אחד הדברים, שגורמים לך... גורמים לך להרגיש..."חי".
10:35 - האמת, שלמרות כל הכיף, נאלצתי לעשות הכל לבד וזה נותן
הרגשת בדידות... אני כל כך רענן.
10:36 - אני רוצה ללכת ולהמשיך את היום הנפלא הזה, אבל גופי
גורר אותי אל המיטה, מכריח אותי לישון.
10:37 - כולם היו נראים כל כך שמחים, כאילו הם ממש נהנו מזה.
תמיד כיף לעשות פעילות כזו. בסוף תמיד כולם צוחקים, נהנים,
מחייכים ומתחבקים.
10:48 - למרות כל המאמץ אני מרגיש כל כך נקי.
10:49 - זו התקופה הכי טובה, נראה לי, שהייתה לי אי-פעם.
10:50 - למרות כל השמחה, אני בדיוק עובר על המודעות אבל.
אולי כבר שמי מופיע שם, תמיד כשאני קורא אותם, יש לי תחושת
בילבול
כזאת, כאילו אני... כאילו אני... כאילו אני חי שוב...
10:51 - איך זה קרה לי... לי! האדם שתמיד מקשיב למה שאומרים
לו
ולא מתחצף! מכל האנשים בעולם בחרת בי?! מה עשיתי... תגיד לי מה
עשית!...
10:52 - למרות שאני כבר לא בין החיים, אני עדיין מרגיש את
עיניי פתוחות
ומוכנות לעוד יום חדש.
סיפור שהתחשק לי לכתוב ב-2 בלילה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.