כאילו בסוד אנחנו מגלים
לוחשים את אותן שלוש מילים
נהנים גם מלהיות ילדים,
בלי לנסות להוכיח שאנחנו כבר גדולים.
לפעמים מסתכלים אחד לשני בעיניים,
לפעמים המבט בורח ובינתיים
נהנים מהמחשבה של להיות שניים.
החיוך גדל כל בוקר כשאני מתעוררת,
אני לגמרי מרגישה מישהי אחרת,
כל כך שמחה שאני זוכרת
וכל רגע ורגע לנצח שומרת.
כבר הפסקתי לחשוב על מתי תעזוב,
אני פשוט מקווה שלא בקרוב.
עכשיו אני חושבת על זה שאתה איתי,
על כמה כיף להרגיש את אותו רגש אמיתי,
כמה כיף להתעורר עם חיוך תמיד
כמה כיף שכבר אפשר להגיד
ללחוש לך או לצעוק לעולם
שאני אוהבת אותך יותר מכולם!!!
אפילו כיף להתגעגע,
ומרוב אושר להשתגע,
לא לישון אבל כן לחלום,
אם לא בלילה אז ביום.
כייף שסוף סוף אני לא מתוחה,
לא רוצה לקבור את עצמי כשאני רואה אותך.
כייף שאם אני רוצה לברוח מהכל תמיד יש מקלט,
כי כשאני חושבת עליך שום דבר אחר לא נקלט.
וגם כיף שכרגע נוצר מין שיר
רק בגלל שאני אוהבת אותך ורציתי להזכיר.