אייל ברקן / נסיעה אחרונה |
המזוודה כבר מוכנה
היא פותחת את הדלת
ויוצאת לה בריצה
אנשים לה שוב אומרים
את אישה כה מקסימה
והלב שלך אומר ברחי
אישה כל כך שבורה
אהה...
ברכת היא יושבת
וסופרת רגעים
ושוב פעם היא חולמת
על חיים מאושרים
לפתע הוא מגיע
עם פרחים ורודים ביד
הוא מבקש תשארי
כי אני כל כך לבד
אהה...
היא נשברת ואומרת
עזוב זה לא ילך
אותי אתה לא אוהב
וזה בטח יסתבך
דיברת ואמרת
ששוב זה לא יקרה
את האושר שוב הרסת
וזה כל כך קשה
אהה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|