|
זה היום החופשי שלי
ואני באמת לא עושה בו כלום
נעה ממסך המחשב אל המקרר הפתוח
בוהה וחוזרת
עוצרת להביט בציפורים שלי
מביטה בהן כבר לא באותה השתאות
שומעת את הצפצופים החלשים של הגוזלים
אבל הצפצוף כבר מוכר.
ביום חופש שלי אני תוהה
אם להקים את עצמי מכסא הכתיבה
כשהשמיים בחוץ מנסים ליצור
יום אחרון של חורף
לפני העונה החמה
אם לנצל את שעות הבוקר ללמידה או לעשייה
תוהה אם הרעב שאני מרגישה
הרעב שלא עוזב אותי
מקורו בקיבה או בנשמה
תוהה אם לבשל או להפשיר פיצה קפואה
אם לנקות את הדירה
אולי אחזור שוב למיטה.
ביום החופשי שלי אני בעיקר תוהה. |
|
|
אז אני אוכל
פיצה עם פפרוני
כאן, ומתחיל
לתהות: 50 שנה
אחורה, איפה
הייתי משיג פיצה
עם פפרוני? וגם
אם הייתי מוצא
אחת, האם היו
רוגמים אותי
באבנים על אכילת
אחת? אכן, שאלה
קשה
אני, מחפש קשרים
ברבנות, כדי
לצאת עם כמה
תפילות ולא מוות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.