איבדתי את הציפור שלי לפני שנה.
אני זוכרת בדיוק איך זה קרה, הזזתי את המבט ממנה לרגע, ורגע
אחרי היא כבר ברחה.
בדיוק כמו כולם...
לכל אחד בעולם יש את הציפור שלו, הולך איתה לכל מקום, היא
עוזרת בהכל.
הציפור שלי תמיד עזרה לי. תמיד ידעה בדיוק מה אני צריכה להגיד,
תמיד ידעה מה אני צריכה לעשות.
אבל מאז שהיא נעלמה, שום דבר לא הולך לי. בעיקר התקשורת בין
בני אדם. כאילו, כשהיא עפה וברחה ממני היא לקחה איתה כל כך
הרבה ממני! החוצפנית הזאת...
ועכשיו, אני נותרתי פה, גם בלעדיה וגם בלי כל מה שהיא לקחה לי,
מנסה להילחם נגד העולם. לבד.
וזה לא ממש עובד לי.
אז החלטתי לנסות להשיג לעצמי ציפור חדשה. כמובן, שגם זה לא ממש
עבד. נורא קשה למצוא ככה סתם ציפורים ברחוב שיהיו מוכנות לחיות
איתך, ועוד מהאמצע ולא מההתחלה. אפילו ציפורים לא רוצות להכניס
ראש בריא למיטה חולה. צודקות.
ואז הגיעו אלה שרצו להלוות לי את הציפור שלהם. טענו ששלהם הכי
טובה בעולם והיא יכולה לעזור וללמד אותי הרבה. אז ניסיתי.
השאלתי את הציפור של חברה שלי והיא ליוותה אותי במשך שבוע.
אחרי שבוע היא מתה. נראה לי שהאכלתי אותה יותר מדי או משהו
כזה. בכל מקרה, מאז חברה שלי נורא כועסת עליי. עוד משהו
שהתקלקל בחיי.
ואז ידיד שלי החליט שהציפור שלו תתאים לי בול. בהתחלה לא
הסכמתי לאור התרחשויות העבר, אבל הוא התעקש. בסוף נכנעתי.
הציפור החזיקה מעמד אצלי חודש. היא עיצבנה אותי לאללה. חשבה כל
הזמן שהיא יודעת בדיוק מה טוב לי ואיך לעזור לי. יאללה, שתלך
קיבינימט! מי היא חושבת שהיא, זאתי?? לא יודעת מה הוא הכניס לה
לראש...
היום חזרתי יחסית מוקדם מהעבודה, היה עוד אור בחוץ.
הדרך התגלגלה לאיטה, התנועה הייתה רבה. באחד הרמזורים האדומים
שעמדתי התחלתי לחלום בהקיץ. בזווית העין הרגשתי התרחשויות
מוזרות. הזזתי את מבטי שמאלה. היה שם ציפור אחד שקירקר סביב
ציפור אחרת. איך שהם קיפצו להם שם, היו ממש חמודים. והציפור כל
הזמן ניסתה לברוח ממנו, אבל הוא לא וויתר, ולא נכנע. ואז -
אהההה! איזה קטע! זאת הציפור שלי! הציפור שלי מנסה לאנוס ציפור
אחרת!
היום ראיתי את הציפור שלי רודפת אחרי ציפור אחרת.
הציפור שלי ברחה ממני לטובת ציפורים אחרות.
אה כן, והיא גם לסבית.