מעולם לא חיבקו אותי כפי שאתה חיבקת. עטפת אותי עם כל גופך
כשמיכה עדינה הנזרקת אל על ונוחתת בשלמות על כל קווי המתאר של
גופי.

מעולם לא נישקו אותי כפי שאתה נישקת. חמימות השפתיים והלשון
מגדירים מחדש את המושג סיחרור

מעולם לא כתבו לי כפי שאתה כתבת. העברית התהוותה לה באיטיות עד
הרגע הזה, בו כתבת את עצמך והגשת לי לקרוא.

מעולם לא גרמו לי להאמין בקסמים ונפלאות כפי שאתה גרמת.
סיפורים על נסיכות, דרקונים ואבירים לוחמים כבר לא היו באגדות
שלי. הם הפכו חלק מחיי.

מעולם לא הירשו לי להתמסר כפי שאתה הרשת. להרגיש שזה בסדר,
ואפילו מומלץ. שאם אתן אז תיקח, ותחזור לבקש עוד.

מעולם לא הניחו בפניי את העולם על מגש של כסף, עטוף בוורדים ,
ואמרו: "קחי, זה בשבילך", כפי שאתה עשית.

מעולם לא לחשו לי באוזן "יעלי" וגרמו לי לרצות להישאב ביחד
לחור שחור לנצח, כפי שאתה לחשת.




ומעולם לא גרמו לי לבכות כפי שאתה גרמת.