בליל מסיבה ראיתי אותך, ידעתי מיד שלעולמים ארצה להחזיק בך.
הזמן חלף ועבר, אבל משום מה אני לא מאושר.
ניסית להתקרב, אבל משהו מבפנים לא עוזב,
תחושה שכזאת, שלפעמים גורמת לי לרצות לבכות.

לו רק יכולתי לנשק אותך, לחבק אותך, אבל מפחד לאכזב אותך.
ידעתי שזה אפשרי, אבל התחושה לא עוזבת את ליבי.
הייתי רוצה לספר לך הכול, אבל משום מה, אני לא יכול.
אוליי זה משהו אצלי, משהו שלא עוזב את ליבי.

הלילה עוד צעיר, מסתכלת בי במבט מהיר.
אני לא בטוח, משום מה אני לא מעיז, להגיד לך שזה לא משהו
פזיז.
רוצה להיות לצידך, כל הזמן אבל הכאב לא עוזב.
רוצה אותך ללא ספק, אבל יש משהו שלא מספק.

לו רק יכולתי לנשק אותך, לחבק אותך, אבל מפחד לאכזב אותך.
ידעתי שזה אפשרי, אבל התחושה לא עוזבת את ליבי.
הייתי רוצה לספר לך הכול, אבל משום מה, אני לא יכול.
אוליי זה משהו אצלי, משהו שלא עוזב את ליבי.

המסיבה נגמרה, לא עשיתי דבר, ללא סיבה.
יודע שאראה אותך בעוד כמה ימים, אבל הדברים, לא זורמים.
אני חושב שעוד אצטער, על הזדמנות שכזאת, אבל אני כבר מאחר.
רוצה מכול הלב, רק להגיד שאותך, אני אוהב.