זוכר את המשחק ההוא ששיחקנו?
אמרת לי שמבין כל החיות,
אני מזכירה לך שפן.
בגלל שאני כזאת שקטה ופחדנית
אבל אם יתנו לי את המרחב והבטחון שלי,
אני אקפץ לשחקים.
זוכר שאמרת שהגיע תורי?
ואני לא ידעתי מה לענות.
אתה מזכיר לי יתוש.
בעצם, כשאני חושבת על זה
אתה יותר מזכיר לי עקיצה.
כמו זאת שיש לי על זרוע שמאל.
זאת שבגללה אני לא יכולה לענוד את השעון כבר שבוע,
מאז אותו היום שחזרנו מהטיול.
אני נורא רוצה לגרד את העקיצה,
אבל מניסיון של עקיצות קודמות
אני יודעת שזה יכאב.
אני מתחילה לגרד בכל זאת...
מאבדת את כל עקרונותיי
בשביל שנייה אחת
של הנאה רצופה
בכאבים.
זה כל כך כואב לי, ואני ממשיכה לגרד.
וממשיכה
וממשיכה...
ואני לא רוצה להפסיק לגרד את העקיצה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.