אני בסך הכל נפח זכוכית מזורגג. אני לא מכין חיות מקסימות
וחמודות, אני עושה אומנות.

תשמעי, לא הייתה עבודה. את יודעת איך זה, שנות החמישים, היו
צריכים באיזו מעבדה נפח, אז אמרתי, למה לא?!

באיזשהו מקום תמיד הייתי אומנותי, בעזרת הזכוכית זה יצא החוצה.
הפכתי אומן, שם עולמי.

ינקל'ה, נעים מאוד.


נו, זה ממגדל דוד, את מכירה? איך קוראים לו, נו... איתו עבדתי
עוד בלונג-איילנד לפני 23 שנה.

אה, את מעשנת, זה לא בריא. אני הפסקתי בגלל הזכוכית.
צריך הרבה אויר בריאות, את יודעת...

תשמעי לי טוב, מה שאני אומר לך עכשיו. האנשים ששולטים בעולם
מבחינת מוסיקה או אומנות או מדע הם חריגים, חריגים ברמה, כן?!
יעני שרוטים, ככה זה, אנשים שנדפקו בחיים שלהם הביאו מתוכם
הרבה יותר מהשאר, היה בהם הרבה יותר, מבינה?!

איפה יש ללמוד בארץ, תגידי, השתגעת? אני למדתי בגרמניה ופה ושם
בארצות הברית ובצ'כיה. יאללה, הצ'כים האלה מוכשרים.

הבעיה היא שאנשים קונים רק את העבודות, שיצאו לי לא לפי
התכנון, העקומות ביותר, את אלו שאני שם בצד.
מה אני יכול לעשות?
אוהבים אותי עקום, אז אני אהיה עקום. להתעקם זה לא בעיה, כל
אחד יכול.
האתגר הוא בהתיישרות.