New Stage - Go To Main Page

קרן בירן
/
רואה אותו

ישבתי על יד הים עם כמה חברים, כולם דיברו, צחקו וחייכו, העלו
זכרונות ודיברו על דברים שהיו.
רק אני ברגע שהשמש התחילה לשקוע הופנטתי למראה הקסום של
השקיעה, השאר התעלמו ממנה, והמשיכו בשלהם.
בזמן שהמשיכו לדבר שמעתי את דבריהם אך לא הקשבתי.
התרכזתי בשקיעה, בשמש שהולכת ונהיית יותר אדומה, בצבעים
שמקיפים אותה, בעננים הצבעוניים, בצבע הים המשתנה, המסנוור,
הרוח שנוגעת בגופי ומחיה אותו.
ולפתע, למרות שהייתי שקועה במראה וביופיה של השקיעה, משהו אחר
הסית את עיניי ואת תשומת ליבי.
משהו שלמרות שבכלל לא הסתכלתי עליו, אפילו לא לכיוונו, קרא לי
בנוכחותו להסתכל עליו.
הסטתי את מבטי וראיתי אותו, הולך בגרירת הרגליים האופיינית לו,
ובחיוכו המקסים, הולך ומסתכל עליי.
לא הסתכלתי יותר על השקיעה, למרות כל התפארותי ממנה, היא לא
עניינה אותי יותר באותו רגע, רק מבטו אליי.
למרות שאלו היו רק מספר שניות, הרגשתי את המבט, הרגשתי אותו.
לרגע הכל נעלם, לרגע הכל נשכח.
זה היה רק אני והוא, חולקים את אותו מבט.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 31/8/04 6:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קרן בירן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה