[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניצן מיאו
/
משתגעים בשקט

מכירים את ההרגשה הזאת שכל כך רע לך עד שכל מה שאתה רוצה לעשות
זה רק להתקפל בתנוחה עוברית ולבכות?
מכירים את ההרגשה המוזרה הזאת שעד שלא תצרחו אתם לא באמת
תרגישו חיים?
כן,לכולם יש תקופות, טובות ורעות.
אבל מה הייתם עושים אם הייתם מרגישים שזה כבר לא משנה באיזו
תקופה אתם נמצאים וגם אם נראה שהכי כיף לכם בעולם, כל מה שאתם
בעצם רוצים זה לנשוך את עצמכם חזק ולדמם, לבכות, לצרוח
ולחיות?
נעשים כל כך אדישים לאירועים מסביב והכל בעצם כבר כל כך תפל.
לא המוזיקה שנהגתם לשמוע, לא החברים שנהניתם להסתובב איתם, לא
הספרים שאהבתם לקרוא או התכניות בטלוויזיה שחיבבתם - הכל חסר
משמעות.
וכשאתם סופרים את האנשים שאליהם אתם באמת יכולים לבוא כשרע
לכם, ואתם יודעים שהם יהיו שם בשבילכם, ולא מצליחים לעבור
אפילו כף יד...
ומי שכן חשבתם פעם שתוכלו לסמוך עליו בעת צרה נוטש אתכם,עומד
ומנופף לשלום בהתחלה של המנהרה החשוכה שאתם תועים בה, מגששים
אחרי משמעות, תרים אחרי מילה טובה, מצפים... מצפים לסוף. בדרך
עוברים עליכם החיים ואתם כושלים בחושך ובוכים בפנים.
והדמעות זולגות על דופן הלב שלכם ושורפות אותו.
ולאט-לאט כל מה שנשאר במקום הלב, זו החומה שבניתם מסביבו, שאף
אחד לא הצליח או ניסה לפרוץ.
ואנשים אומרים לכם שטוב, שיהיה בסדר, שהכל לטובה, ושאתם
תתגברו.
ואתם שותקים ואתם יודעים שאין טעם להתווכח על זה. אתם מבינים
שאנשים אחרים פשוט לא חושבים כמוכם, אז אתם מהנהנים וכובשים את
הדמעות ואת היצר לצרוח, לבעוט, לשרוט ולנשוך.
כואב לכם כל כך בנשמה ואתם פשוט משתגעים בשקט. אתם אפילו לא
יכולים להסביר למה כואב לכם כי מרוב סיבות כבר שכחתם את כולן.

ורע לכם, רע לכם כל כך.
ואתם משתגעים בשקט.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"פננייה
וצחוקייה
בנשקייה!"


נועה ויעל,
משוחררות טריות,
נזכרות בשמירה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/9/04 20:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניצן מיאו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה