להרכיב פאזל... משימה פשוטה מאין כמוה, פשוט למצוא לאן כל חלק
מתחבר ולצרף אותו לשאר החתיכות עד שיוצאת התמונה השלמה,
המושלמת. הלכתי למרתף שלנו וחיפשתי שם בין כל הפאזלים הישנים
פאזל שיראה לי נחמד. מצאתי אחד שהשתמשתי בו די מזמן, הוא היה
מאוד גדול, בערך בגודל שלי, מוזר... זכרתי אותו קטן יותר.

יצאתי לי החוצה והתחלתי להרכיב אותו בחוץ מול כל האנשים
העוברים ושבים. בהתחלה היו חלקים מעטים, התחלתי מאמצע התמונה
ומשם הרחבתי אותה לכל עבר. רוב האנשים פשוט העיפו מבט והמשיכו
בדרכם, אבל האנשים שהכירו אותי החלו להתאסף מסביבי. מתברר
שאנשים אוהבים לחבר פאזלים, כל עוד זה לא הפאזל שלהם. כל
האנשים שהתקבצו סביבי החליטו לעזור לי לסיים את הפאזל, חלקם
הוסיפו פיסה קטנה ועזבו, חלקם יצרו צורות שלמות וחיברו אותן
לפאזל המקורי שלי. לפני ששמתי לב הפאזל נבנה וגדל שלא בשליטתי,
את הרוב עשו האנשים, לא אני.

שמתי לב שמספר מהחלקים לא התאימו לסביבה שלהם, הם לא היו
שייכים והיה נראה כאילו נדחפו למקומם בכוח על ידי אנשים שהיו
בטוחים שזהו מקומם, שחשבו שהם יודעים איך הפאזל אמור להראות.
בעיניי זה רק גרם לו להיות מעוות, הצורה המושלמת שחשבתי שראיתי
מקודם הושחתה. זה לא היה בר תיקון, החלקים היו עמוק מדי בכדי
להוציאם.

הלילה ירד, הייתי עייף ולא יכולתי לקחת את הפאזל איתי. השארתי
אותו שם בתקווה למצוא אותו ללא פגע כשאחזור אליו למחרת בבוקר,
ואולי במידת מה של תקווה שמישהו יצליח לתקן את הפאזל, לגרום לו
להראות מושלם כמו שרציתי שיראה. כשחזרתי בבוקר הפאזל היה עדיין
מעוות כמו שאתמול היה, אך הפעם הוא היה מלוכלך ומזוהם. היה
ברור שכמה אנשים דרכו עליו, נראה היה שכמה אנשים אפילו קפצו
עליו במכוון, לא היה מה לתהות בקשר לסימני היריקה שהיו באחד
הצדדים. הצלחתי לנקות מעט את הלכלוך, אבל גם הוא ישאיר סימן
שלא ימחק, גם הלכלוך עיצב את הפאזל ונתן לו את צורתו הסופית.

רק קצת הצטערתי שאיש לא הרס אותו לגמרי, הפאזל שמר על צורתו,
לא התפרק ולא נשבר, חלקיו נשארו מחוברים באופן עיקש. לא יכולתי
להרוס אותו בעצמי, הוא בכל זאת היה יצירה שלי ולכן היום... אני
רק מחכה למישהו שיוכל לפרק לי את הפאזל, ואז אוכל להרכיב אותו
מחדש, אמנם קצת שרוט, אמנם קצת מלוכלך, אבל עדיין חדש ואני
מקווה שאולי גם משופר.