עמוס צח / חושך |
הכעס הסתגר והרצון עבר.
עינייה הכחולות נזלו כאש
פגעו בי בשלהבת הכחולה.
ועכשיו אחרי הכל
הים צובע בכחול.
לאור היום וצל הליל
עומדת דמות בערפל.
קרן שמש מסגירה הכל
מנסה להסתיר שיירד הכל.
קול נפץ עננים לאור ירח
עד בוא היום הוא לא בורח.
ובסוף הייתה שלווה
החום פשט בה ונמוג.
בחדר צר ליד חלון
מוחה קודח - זיכרון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|