שוב לבד, שוכבת, רפויה...
ומופע חייך נפרס בפני כמניפה,
ושלל צבעים מקרינים אלי,
אך ידי רחוקה מלהושיט את שרצית
ואין לי מנוס מלראות את הבעתך.
חלום ישן, היינו יחד פעם.
סיפור מוזר שלא נגמר, אך בכל זאת לא יכולתי לדעת,
שבזמן שהאגדה מסתיימת מתחיל סיפורו של חלום הבלהות.
ורק על דפנות הזמן אמצא נחומים בזכרונות אבודים...
זכרונות שאבדתי יחד איתם.
נגיעה ממושכת בעצמי, ועוד דמעות שמוסיפות לרדת
חשבתי שראיתי אותך בפינת רחוב עמומה
אך זהו שוב דמיוני שיוצר צלליות.
כעת השמש עולה ואני שוב מוצאת את עצמי כותבת,
מכתבים חסרי טעם לאהבה שנגמרה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.