מנהיג מעוקל חורך בדעתו,
"נושנים", הפטיר ושב למלאכתו הרגישה,
על מצע שדיים דומעות - שפת דומייה לעיוורים,
אחריתה ואין בעדנו
לניצן ניצנים,
תחרות לבנות דרות
אצל משענת צעיף גופה
ראשית הוא לכל יום:
בוסריותה של האימה,
חרדה בראש חוצות
אות ולאחריה תבנית,
משא הכתובים בעדייה
ולשון מולידיה - אין,
כעולי הים הסמוקים
בנשימתם הכהה יעלוזו
פגים צוהלים ודם אימהות יחלוקו,

מלאך מיוסר בורר דם מנצח,
שורש העניין מצהיב בקלונו
נשים מעוקרות?
לשם שמיים הן מותרות,
וכנוי ולא מדעת
זרות הן המשתיירות
ולא דבק בן,
דרכן מרובדת
אבני ריחיים טובות,
ולא תשמע זעקתן.