[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הוא נישק את זרועי האחת ועל דלת של עץ הוא נחת
הוא ראה ת'כבשה ששרה שירים והלך אל הים לצוד ציפורים.
לא פחד הוא מאיש ובטח לא מאישה הוא לא כזה, הוא לא היה נמושה.
הוא ראה צעירים מטפסים על עצים ולא אמר כלום רק שרק שיר נעים.
הוא לא בכה גם כשהיה לו קשה ולא עישן כי היה כבר פאסה.
הוא רק רצה לראות עוד פעם אחת את האישה השמנה מהקאנטרי אוכלת
דלעת.
הוא ידע לרקוד וגם קצת לשיר חשב הוא שבטח יצליח בקהיר
אבל אין לו סיכוי זאת כולם ידעו כשראו אותו מחטט באף ולאמו
קראו
היא אמרה להם שהוא סתם מכוער, ובודד הוא יהיה לנצח וגם לא
מאושר.
הוא שמע את הכל אך הוא לא בכה הוא ידע שיבוא יום בו יפגוש
נסיכה (כמה שמלצי הא???)
נסיכה לא פגש וגם לא דובים ולא יער רק המשיך לאכול ענבים עם
בשר. הוא עדיין בתול וגם דיי שעיר אבל זה לא חשוב כי הוא דווקא
כן עבר לקהיר!
שם כולם שעירים ואין שם עתיד בדיוק כשחייך כך נקרע לו הגיד
הוא התחיל לייבב ופתאום ראה נסיכה עומדת מולו ובוכה.
הוא נישק את שפתיה והיא ירקה לו בפרצוף והתחילה לצרוח "שיווו
איזה חצוף!" הוא אמר לה סתמי ת'פה יא זונה  אין לך סיכוי ואף
פעם לא תהיי לבנה
לבן זה יפה, לבן זה טהור, שחור זה נחות זאת תמיד הוא יזכור הוא
המשיך לטייל ולחלום על עולם יפה יותר ואולי גם מושלם
הוא שיחק וניצח שיחק והפסיד במשחק החיים הקשה מתמיד!!!


ע
מוקקקקקק!!! סוף...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מים חודרים,
שקטים עמוק.





ביג מק.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/8/04 1:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
זלדה רבינוביץ'

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה