עידית ינובסקי / בדרך לשדה בוקר |
וארבעת כיווני האויר יוצאים
בוולס מסחרר בזוגות
יד ענק חרשה פה תלמים אצבעות-אצבעות
והקיר הטיבעי מעל המאהל הבדואי
הוא איצטדיון מעשה ציפורן
רק ניתזי צבע הלא ניגביים של טנדר בורדו
וג'ריקאן פלאסטיק כתום
מסיעים אותנו חזרה למאה עשרים
וקבוצת נפילי אקליפטוס הם
סכר-מגן מפירצי געגוע
המציף את ממלכתו של אברהם.
התפרסם ב"מאזניים" כתב-עת לספרות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|