מוטי פרי-מור / אהבה אורבת |
שינה מעיני הדיר
נפשי לתנות זה הלילה
מול רקיע מוצף כוכבים.
חשקי הפוחז כה ירא,
כלאליל כהן יכרע.
גיפופיך הם חמד,
להחיות מתים מסוגלה.
האהבה במסתרים אורבת
קשת הגורל דרכה
קופידון עומד שם בשקט
את חיצו ללבך יכוונה.
ליבי גזרת כבתער
בתאותך שכאש סערה
רפאי את נפשי הדואבת
אנא, שובי אלי במהרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|