[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







תאר סעדיה
/
אכזריות

זה זורם בדם גופנו בהיותנו בני-אדם,
הלא קראתם את בעל זבוב?
התיסכולים מסחררים אותנו
בעת שאנו נפגעים ממזרק החודר לליבנו ולוקח את דמנו.
לאט לאט, זהו תהליך ארוך, שאינו נגמר.
אין פתרון ובסוף החזק מנצח.

גם גנדי לבסוף נרצח על-ידי אדם שבחר בפתרון הקל.
חלשים, חלשים...
אנחנו עוטפים את עצמינו בשמיכה של אשליות,
בתקווה שמחר יהיה טוב.

פתאום הפתעה בלתי צפוייה.
עכשיו זה לא רק אצל אחרים,
עכשיו גם בביתך נשפך דם יקירך.
אבל אל דאגה - יש עוד המונים כמוך.
אז לא נורא.

רק עוד שם.
רק עוד תמונה.

(3/5/2004)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רגע,לא הבנתי פה
משהו, אז אם
חיים מהמכולת
בוגד באשתו עם
משה הסנדלר, איך
יכול להיות שחנה
שותה תה עם שתי
כפיות סוכר
ועדנה בכלל לא
אוהבת בזוקה?

זאת שלא הבינה


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/8/04 11:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תאר סעדיה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה