(מבוסס על שמואל א' יא')

ויהי בימי האיש נחש
אשר מלך על בני עמון
קיבץ כל איש מצוק - וחש
לשים פניו אל הצפון.
בחיל רב, בפרשיו
עלה אל ארץ הגלעד
אותה יוריש כמוש אלוהיו
מעם אשר ישב בדד.
ויחן על יבש העיר
ביקש ללכוד ולהכרית
והזקנים אשר בעיר
יצאו להתחנן לברית:
"הן מלך רם אתה נחש
ואמונים לך נשמור
אך נא רחם עשיר ורש
והרף נא מן המצור".
אבל קשה מצור לבו
והוא את ראש אויביו הרכין,
ויאמר: "ברית לכם אכרות
בנקור לכם כל עין-ימין,
ולו חרפה לכם היא זו
תורו בכל ישראל
הן עם סגולה אתם, הלא
ודאי יצמח לכם גואל".
שבעה ימים להם קצב
עד יכה הצל בקיר
ואז תיפול יבש בקרב
ולחרפה תהיה העיר.
ומלאכים יצאו בוכים
לתור מושיע או גואל
אך אין רועה את השבטים
וגם זקן מאוד שמואל.
ובכל עיר ועיר עברו
להשמיע קריאתם
וכל אשר שמעו - בכו
אבל אין קם מתוך העם.

והנה לעת הערב
באו בגבעת שאול
ואין אשר יאחז בחרב
ואין אשר ירתום ליצול,
ורק שאול עת בא הליל
מן השדה, אחר הפר,
שאל לבכי כל בני החיל
ומה הוא פשר הדבר.
ויספרו אנשי יבש
על אסונם המר, כי רב,
על אין משיח, כי בושש
לכנוס את מרעיתו לקרב.
וכשמעו את הדברים
חרה-אפו במאוד מאוד
ויאמר את דבר-אלוהים
אשר השיב להם כבוד:
"עם בני איש-אחד אנחנו
ואחינו - בצרה,
באשר ילכו - הלכנו
חלילה אם שבטם נגדע".
את צמד הבקר לקח
וינתח לחלקים
וביד המלאכים שלח
לקרוא משל אל השומעים:
"מי אשר לא בא יבא
אחר שמואל ואחרי -
יעשה כה לבקרו
וחטא לאדני".
והקול עבר בקרב
כל העם בישראל
כי בן-קיש אחז בחרב
וקרא בשם האל.
והשבטים כאיש אחד
נאספו אחר שאול
ופניהם אל הגלעד
לנקום בבני עמון כגמול.
ויתכנס העם בבזק
ויניח איש חרסו
ויפקוד שאול כלי-חרס
שלוש ועוד שלושים ריבוא.
וישולחו המלאכים
אל איש-יבש עם הבשורה:
"עמון כחום היום מוכים
מחר תהיה לכם תשועה".
ובהגיע המשלחת
אל אנשי יבש גלעד
מלבם הוטח הפחד
כחנית מתוך היד.
ולבני עמון שלחו
"מחר יצאנו אליכם
ובנו אם תרצו עשו
ככל הטוב בעיניכם".
אך שאול איש-תחבולה
שם לעם שלושה ראשים
וגח עם סוף האשמורה
משמאל, אחור ומימין.
ויכם עד חום היום,
במחנם זרע הפחד,
ויפוצו בני עמון
ולא נותר בם שניים יחד.

ויאמר ביום ההוא
לא עת עתה להחריש
כל איש ואיש אשר פנו
מעם שאול - להעניש.
אבל שאול אחז בעם
וידבר לפני שמואל:
"היום עשה האל הרם
תשועה גדולה בישראל.
ואיך נכה איש את אחיו
ביום אשר אויב נוצח,
הרי נחטא אם שוב נשיב
ימי פילגש ויפתח".
וכשמע הדברים האל
קם שמואל שם ויקרא:
"אל הגלגל הלוך נלך
ונחדש את המלוכה".
וכל העם הלוך הלך
ובגלגל זבח שלמים
וזה היום אשר הומלך
שאול על עם האלוהים.