נכנסתי לחדר הכושר עם מכנסיים עד הברכיים כמו בני התשחורת,
גופיה שמבליטה יותר מאשר מכסה, מה יש? על אף 40+ שנותיי אין לי
מה להסתיר.
שעה של מכשירים שונים ומשונים, גופיה רטובה הצמודה לגוף, עברתי
לאירובי, 'הליכון' בלשון העם. עולה על ההליכון ולוחץ על התחל.
'משקל בבקשה' - 88 אני רושם, מה אכפת לו משקלי (אני עובד עליו,
משקלי 90). 'זמן' - 30 רושם (הוא רוצה לדעת גם כמה זמן אנו
עומדים לבלות יחד?). 'גיל' - "או, כאן כבר הגזמת", אני אומר
לו, "מה אכפת לו גילי?" אבל בכל זאת רושם 40 (שיהיה, כל זמן
שהוא לא מבקש תעודת זהות זה בסדר). 'לחץ על התחל ובחר מהירות'
- נו, זה קל, מהירות של 7 במשך 30 דקות, אחלה של בילוי עם
מכונה שכל מה שהיא יודעת זה לשאול שאלות ולהריץ אנשים.
הנה אני הולך והולך, סביבי כל מיני אנשים על הליכונים,
אופניים, מכשירי סקי וסטפרים. בודק היטב מי באזור, גברים - לא
מעניין, נשים - מעניין, בודק את כולן ובולטת מכל אחת בשנות
העשרים המוקדמות, עומדת בדיוק מולי בתפנית של 90 מעלות על גבי
הסטפר כאילו עולה היא במדרגות, עיניה צמודות למסך הטלוויזיה
שמולה ועיניי צמודות אליה. מה יש לי לעשות? רגליי עובדות
ועכשיו תורן של העיניים, נעלי נייקי יפות לרגליה (לא זה מה
שמעניין), רגליים לבנות-חלקות עולות ויורדות בקצב המוזיקה
הנשמעת ברקע, רגלה הימנית פרושה לפני ואילו את השמאלית רואה
אני רק כשהיא מתרוממת. גם עיניי מתרוממות ומגיעות לחיבור עכוזה
עם רגליה, ממקום זה היא כבר מכוסה עם מכנס אדום וקצרצר הצמוד
אליה (יד לא ניתן להחדיר שם), עכוז עגלגל ונאה המתעגל כלפי
מעלה וחוזר בעיגול לא פחות יפה לכיוון הגב. מהצד השני, קצת
גבוה יותר ממקום חיבורו של העכוז, נראית בליטה מגרה של גבעת
הוונוס בנקודת חיבור רגליה ומשם בטן קטנטנה מתעגלת כלפי מעלה
עד הפופיק החמוד הנגלה כבר לעין, הבטן העליונה ממשיכה עד
שנושקת לצמד שדיה (שהן כבר נסתרים מעיניי אבל לא מדמיוני),
שדיים שכל מילה תהיה מיותרת. "יש לי עוד 20 דקות של שטיפת
עיניים", אני חושב תוך כדי מבט על הצג. פתאום רואה אני חיוך של
עונג על שפתיה, "קראה את מחשבותיי", חשבתי, אך לא, ראיתי על
מסך הטלוויזיה שהיא התבוננה בו בדבקות שכזאת צמד נאהבים בתנוחה
של מזמוז ונשיקה היכול גם מפי להוציא אנחה.
גמרתי את אימוני, וכשנכנס אני למכוניתי היא אחרי ושואלת: "לאן
אתה נוסע?", "לאן שתחפצי" עונה אני לה, היא לידי מתיישבת,
מדריכה אותי, "סע לכאן" ו"עכשיו לשם", "כאן תעצור" והרובוט לא
מפספס שום פקודה. "רוצה לשתות משהו?" היא שואלת ואני עונה ללא
היסוס: "לא, אבל להתקלח הייתי מוכן". ובלי להתבלבל אומרת היא:
"יאללה, תחנה כאן". המכונית חנתה ושנינו נכנסים לבית. הורייך?
שואל אני, "בחו"ל, ועכשיו כנס להתקלח". "צחקתי", אומר אני לה.
"ואני לא, אם אתה לא נכנס אז אני נכנסת", ותוך כדי כך היא
מסירה את חולצתה ונגלים לעיני שדיים מדהימים ביופים, ללא כל
הבדל בצבע גופה, כנראה ששמש היא לא ראתה. בפיזוז שמח הפנתה אלי
את גבה ובדרך למקלחת זרקה גם את מכנסיה האדומים ואז גם את
עכוזה המדהים, ראיתי כשחוטיני אדום תקוע לה בין שני ההרים.
שומע אני את המים הזורמים ואת צליל קולה: "נו, אתה בא?" "אנה
אני בא", חשבתי ובצעדי צב נכנסתי למקלחת. שם במרכז החדר אמבטיה
ענקית מונחת והיא שוכבת במרכז כאשר המים מגיעים בקושי עד
עכוזה. "אם אתה מתבייש כנס עם הבגדים, ממילא הם רטובים", "אני
מתבייש? לא, רק קצת נבוך". מסיר את המכנס והחולצה, מסיר נעליים
וכל השאר, ומעליה נעמד. מתיישבת היא במים ואוחזת לי בזין המגיב
מיד ונעמד, מלטפת אותו בידה ומלקקת את הביצה, ואני ממשיך
לעמוד, מה עוד אפשר לבקש? משנה תנוחה ונעמדת על ברכיה כדי
שהזין יחדור טוב יותר אל פיה, ידיי יורדות ומלטפות את שיערה
הקצר ויורדות כלפי גבה, היא עם לשונה ממשיכה ללקק את גופי
ועולה מעלה מעלה, וכשמרגיש אני את פטמותיה הדבוקות לחזי המים
כבר מגיעים לגובה הרצוי. השכבתיה בתוך המים, את רגליה פיזרתי
לכל רוח ולשוני רוותה את מיצי תאוותה שהחלו לרחף במים. המים
לפתע החלו לרעוש ולקצוף, היא את הג'קוזי הפעילה, אותי תפסה
והתחננה לנפשה: "הכנס עכשיו וחזק", ובדיוק כשבא אני לפתח גנה
הכל נדם.
נגמרו 30 הדקות וההליכון הדפוק נעצר ואומר לי: 'זמנך תם'.