New Stage - Go To Main Page

עצמי עצמי
/
צעיפי זמן

מבעד צעיפי זמן  
צפה עצמו לאורך שביל חייו

עליז יפה עיניים בשדות ילדות,
מפזז בעמקי נעורים פורחים מלבלבים
שיחות נפש נמשכות לאור ירח כסוף
סובבות את הלילה

שוחה בכל כוחותיו בנהר ייסורי ההתבגרות...
נהר ייסורים שלעולם ממשיך חותר ומעמיק
אפיק בנפשו,
מתבודד בחורשות ובשדות נטושים מעברו
עם אין ראנד, הרמן הסה, ניטשה, קרוי...
בונה עליהם מבצרים מפוארים, מגדלים
וגשרים לרגליו

לאורך חופי תאוות נסחף עם נערה
בעדנת שקיעות אדומות ענוגות,
בחול הרך ואדוות גלים רכות  
מלטפות  עם רוח ים

בדד שועט נבלע לתוך לילות כרך
בזרם הולכים ושבים, לאורך גדות
מכוניות סואנות מהבהבות. צופרות,
מעלות עשן, מצטלבות, מקללות...
מוצא מחסה באיזה בית קפה מעופש

ללא כוכב
ללא טוהר
הזוי
עולה על רכבות לתחנות שלא נועדו לי
חוצה ימים לארצות אבירים עתיקות מצוחצחות  
ממריא שט מעל העננים לפסגות המזרח
לגלות

אנשים
תורות
אמת???
חיפושים... חיפושים... וחיפושים...






ולקח תרמילו על גב למדבר
הולך על שברי אבנים וסלע מחודדים
תחת שמי חלודה נמוכים כבויים,
מתו שמש ירח כוכבים שמים ים צומח -
רק ישימון צחיח מאופק לאופק חרוץ גיאיות ומצוקים,
וצימאון שורט נפשו בציפורניו אכזריות

מחפשת בטירוף בתוך נקיקים, חופרת
תחת סלעים למצוא ולו טיפת מים
חרבה;
חיות שוחרות בדממה חשוכה,
המרחבים טעונים מוות

לא יודע לאן מוליכות אותו רגליו
נוטפת נפשו טיפות מלובנות על מדרונותיה
נלחם בכל כוחותיו לא להדרדר לתוך תהום אפילה.

רק כוכב כיסופיו מהבהב לו
נגלה ונסתר
ולבו בוער כסנה שלא אוכל
מחפש רמז לנוה מים חיים
ותמר

ושם, אובד בואדיות נטולות שם
המוות מתפתל בסלעים, מרשרש
מלחשש בפניו...

... והנה, הופיע לפתע אדם
מבטו אור לבן צח, מחייך אליו
ומסך האפילה נפתח למולו בדממה דקה...

ויראה הר נשגב נישא לשמים
פסגתו זוהרת בשמשות בוערות מבעד האפילה
ושביל זהוב מואר ממשיך נפתל בין שרשראות ההרים
לעברו...

(נעלם אותו אדם)

לבדו עומד מביט מול המופלא, נורא הוד
האויר דמם,
לבו נעלם במראה
נעלם כולו...

והמסך יורד נכבה עליו לאט-אט
חזרה לתוך החשיכה,
ויקח תרמילו על גבו ממשיך מסעו באותו כיוון
מחפש לגלות את אותו שביל מבעד מסך המרחבים החשוך,
מבעד מסך הזמן
השותק






וברבות הימים,
פצוע, חבול מיובש רעב, בקועה נפשו לשברים
נהמותיו אובדות במצוקים בואדיות בחולות זהובים
תפילתיו כורעת למול שמים חלודים כבויים
לשברם,
להבקיעם

ושברירי אור החלו מבצבצים אישם באופל
לקראת שחר חדש
שהחל להאיר לו
מעבר להרים


הערה: חלקים 2 ו- 3  מהווים המשך ליצירתי "בלהט חרב מתהפכת"



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/9/04 11:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עצמי עצמי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה