יש כל כך הרבה אנשים מסביבי
אבל אני עדין מרגישה לבד
אני יושבת לא שמה לב למה שמתרחש
מנסה להתעלם כדי לא להיפגע
נפגעתי מספיק, הגיע הזמן לחיות
אני בתוך עצמי אף אחד לא מכיר אותי
כי את אף אחד זה לא מעניין
אף אחד לא באמת מבין אותי
אני יודעת שאני דורשת יותר מידי
אבל כזאת אני
ואם כבוד, נאמנות והבנה זה הרבה אז מה זה מעט?!
אני לא רוצה מתנות ואני לא רוצה כסף
לא משהו מוחשי רק תשומת לב,
כבוד נאמנות והבנה ואולי גם בדרך אם אפשר
זה לא חובה, תעניקו לי אהבה
זה כמובן בחירה
אני לא רוצה שירחמו עלי
אני לא צריכה שיתייחסו אלי שונה
אני רוצה להיות מיוחדת אבל בעצם כמו כולם
אני לא יודעת מה אני רוצה
או שאולי בעצם זה אותך?!