ואז דפקת אצלי בדלת.
היה כבר מאוחר בלילה, אולי אפילו אחת, אבל אתה ידעת שאני אפתח
ולא אראה לך אפילו שאני כועסת, ובחוץ התחיל לטפטף. ואתה חייכת
מאושר וספרת לי כמה טוב לך עכשיו ואיך אתה מרגיש שסוף סוף
דברים מתחילים להסתדר לך.
ואז ספרת לי כמה היא יפה, ושהפעם זה על באמת ולא סתם משהו
חולף. ותארת לי איך נראתה השקיעה כשצפיתם בה חבוקים על החוף.
ואני רציתי לירוק לך בפנים, לבעוט לך בביצים. ורציתי לחבק אותך
עד שתמות, עד שתמות לי בידיים. ורציתי לצרוח שכל העולם ישמע.
ורציתי לצעוק שתעזוב, שתלך ושלא תבוא לכאן יותר.
ואתה רק חייכת את החיוך הזה. ואתה ידעת שאני אפול. ואתה ידעת
שאני לא אוכל לעצור את המבטים המוקסמים.
ואחרי שעה וחצי אמרת שאתה חייב לזוז, כי היא מחכה לך. ואני
חייכתי בהבנה.
ואז נישקת אותי בלחי עד ששרף, ואמרת שאני החברה הכי טובה שלך
בעולם, ויצאת החוצה שורק לעצמך בעליזות.
ואני הרגשתי כמו מישהו שהרגו לו את התקווה, והלכתי לחדר השינה
ונשכבתי על המיטה, ובכיתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.