למה אף אחד לא באמת מוצא חן בעיניי?
אבל באמת???
וגם אם מגיע אחד כזה אז הוא רחוק מדי בשבילי
נראה לי שאני צריכה להתרגל לרעיון של להיות לבד
זה לא הולך להיות קל
ואני צריכה לא רק להתרגל לרעיון
אלא גם ללמוד לאהוב את זה ולהנות מזה כמו פעם.
לפני שהייתי איתו הייתי בנאדם הרבה יותר שמח
הרבה יותר פתוחה לדברים חדשים
הרבה פחות אדישה לקורה סביבי.
הוא שינה אותי. ולא לטובה.
'אז מה עושים עכשיו ולאן ממשיכים?
מי יודע בכלל לאן אנחנו הולכים?'
הייתי אז בנאדם הרבה יותר שמח עם הרבה יותר כוח לחיים
השתנתי. ולא לטובה.
ומהקשר הזה לא יצא הרבה יותר מכאב.
לשנינו.

אני הולכת להשתנות
והפעם לטובה
והפעם אולי אני אמצא שלווה.

21.4.04

ונכון להיום, יום ראשון, ה18 ליולי 2004
אכן השתנתי
ואכן לטובה
נפתחתי מחדש
מרגישה ממש כאילו נולדתי מחדש
מסוגלת לחיות, להתנסות
ואפילו להנות מהדברים הקטנים כמו הקור של לפני הזריחה
פתוחה לדברים חדשים.
אפילו ניסיתי היום ללכת למדיטציה -
ולמרבה הפלא - מאוד אהבתי את זה

שמחה מחדש
כמו שמעולם לא הייתי