[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יצאתי מהבית סוף סוף.
ברחתי.
אני שונאת ללמוד, לא רוצה פה.
עבר עלי הרבה בימים האחרונים ואני עדיין תוהה, מה יהיה הסוף?
ראשי כואב עלי ומתפוצץ. אני רוצה שכבר הכל ייגמר, שאוכל להיות
במקום שבו אני רוצה, להיות אצל הדודים.
אני כותבת מאחר ואני חייבת להוציא החוצה מה שבלבי.
הרבה ספקות מתרוצצות בתוכי ועדיין אינני יודעת היכן אלמד? או
איפה אגור? מה אעשה?
הכל היה כל כך מפתיע, כל כך לוחץ וברגע האחרון, ששום דבר לא
בטוח עוד.
היום יום רביעי 30.8.78 ואני כבר כותבת. בדף של הראשון לחודש,
הראשון לשנת הלימודים שתחל בעוד יומיים.
כואבות לי המכות, כואב לי הלב מהלעג של הילדים. הכל מתמוטט לי.

לולא אימא והדודה לא הייתי מחזיקה מעמד בכל זה.
אחותי גם עזרה לי הרבה.
אני מתגעגעת לשם, אני שונאת את כאן.



2.9.78 - יום שבת

הייתי רוצה להמשיך להדליק נרות שבת, גם אם בסופו של דבר, אגור
עם הדודים, הדודים המטיבים איתי, שם בעיר שלהם.

קיבלת שעון מאחותי והחזרתי לאימי את שלה.
כל כך סימבולי, לדעת את הזמן.

ביקרתי את אימי בתל-אביב, היה מקסים.
נהניתי מאוד להיות אצלה.
אני רוצה להיות שם שוב בחזרה. (למה אני לא יכולה לגור אצלה?)
מחר מתחילים הלימודים, מה עושים?









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המפף...







כל שנותר לי
לומר, על כל
דבר!


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/8/04 21:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קאלימה ערן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה