והייתי משאיר לך מקום לדמיון
את באת
גם אני באתי
באתי להריח פרחים
ורציתי גם לקטוף אותם
הזלתי דמעה על חצי מגופך
וחיפשתי את הכיס בשמלה
אני עדיין לא בטוח אם זה אושר או ערגה
את החיים הפרטיים שלי אני שומר לעצמי
כשזה נהייה ציבורי זה מסוכן
(אני מעדיף יין לבן, שארדונה)
ואומרים עליי שאני מטורף
פעם לבשתי בהיר
לא התאים
ועדיין מחפש אותך
לא בטוח שיש לך שערות זהב, נסיכה
אמרה לי פעם מישהי (אהובה)
שכדאי שאני אחייך מהלב
שמזהים את הזיוף.
אי אפשר באמת לזייף חיוך
לפחות תשאיר אותו שם
עוד שלוש שניות.
את הזהות האמיתית שלי מצאתי
כנראה
ביום בו פגשתי אותך לראשונה
מצאתי זהות
איבדתי גם כובע שחור
איבדתי זהות.
| 
