ליגד גרנית / לא סתם |
לחשה לי בקול שקט
מנסה לשכנע אותי בסתמיותה
ובעיניה ראיתי את הריק,
המדבר השתלט על נפשה היפה.
אין בה כלום
כך סברה
היא רק קיימת.
ואילו לי היא חייה במלוא תפארתה
חייה אך עיוורת.
קסמה חבוי הוא,
סבוך במחלפות שערה
וצבעיה כה עזים
מסנוורים הם גם אותה.
בחשש וביראה
אט אט נגלית לה דמותה
ולראשונה
במערומיה, מתבוננת במראה.
שכן אין בה משום הריק
ואין בה מן הסתם
חובקת היא הון צורות וצלילים
ובשל כך חובק אותה העולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|