[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זהו הפרק הראשון בסדרת "סיפורי החבובות". הוא פורסם ביוני
1998 בעיתון "הדים" - ביטאון תלמידי גמנסיה "הרצליה" ואני מאוד
גאה להעלות אותו לרשת עם שיפורים קלים. באופן אישי אני חושב
שהוא הפחות טוב מבין סיפורי החבובות אבל יש לו זכות ראשונים.
תהנו.



היו היה לפנים שנים רבות קיפוד מוטנט שגובהו כגובה אדם והוא
בעל קישורים יוצאי דופן, יחסית לקיפוד ממוצע בגילו. עוד כשהיה
קטן אמרה לו אימו: "אל תדאג, קיפי, שאר הקיפודים אולי נטפלים
אליך, אבל לפחות בני האדם יאהבו אותך".

וכך גדל לו קיפי, ובגיל 4, כשכבר הגיע לגובה של אדם בוגר,
גילתה אותו התקשורת. הוא קיבל תוכנית משלו ונעשה כוכב. אחרי
העונה הראשונה כבר הייתה לו וילה מפוארת בסביון, 10 שפנפנות
פלייבוי וג'קוזי.

למרות זאת קיפי לא היה מרוצה מחייו. הוא די התעייף מריבים
מיותרים על פיתות יבשות עם מוישה אופניק, לשחק עם ילדים בני
שנתיים, ולשיר עם קבוצת הזקנים הממורמרים שקראו לעצמם "דיירי
רחוב סומסום".

קיפי החל להסתובב עם טיפוסים מפוקפקים, בעלי קשרים מפוקפקים
עוד יותר. הוא החל לצאת למועדוני לילה עד אור הבוקר ולריב עם
הוריו. הוא החל לעשן ולשתות משקאות חריפים. חבריו בני השנתיים
החלו להתרחק ממנו, ורק מוישה אופניק שמח לארח את קיפי בזמן
ההנג-אוברים שלו.

יום אחד ניגש אל קיפי אדם חשוד וירוק בעל מעיל גשם וכובע:
"פססס... אתה רוצה לקנות... מסטיק בזוקה בטעם ענבים?!", שאל
בלחישה.
"מסטיק בזוקה בטעם ענבים?!" שאל קיפי ותמיהה בקולו.
"ששש... כן בטעם ענבים... הנסיון הראשון חינם...", אמר האיש.
"חינם?!" שאל קיפי בקול רם מדי.
"ששש...", היסה אותו האיש החשוד, "כן, חינם."
"אוקיי", אמר קיפי.
האיש הירוק הושיט לו את החומר הסגול. ברגע שגומי הלעיסה הקשיח
נגע בלשונו, קיפי הרגיש את חושיו מתערפלים ואת העולם מסתובב
סביבו. הוא ריחף בספירות שאף אחד לא הגיע אליהן מעולם. זה היה
ה"היי" הכי טוב שהיה לו. הוא החל להסתובב ברחובות ירושלים
ממוסטל, עד שהתמוטט מתשישות באחת הסמטאות.

קיפי החל להתדרדר. הוא היה חייב להשיג עוד מסטיק בזוקה בטעם
ענבים. הוא החל למכור את עצמו תמורת פרוטות המספיקות לקניית
מסטיק בזוקה בודד.
באותה תקופה העולם נאלץ להתמודד עם היעלמותו של גיבור התרבות
מספר אחת. כותרות העיתונים זעקו: "החזירו לנו את קיפי!"
הטלויזיה החינוכית הציעה פרס למי שיביא את קיפי בחזרה.

בינתיים, בפינת רחוב חשוכה בירושליים, שוכב לו קיפי, מסומם,
בתוך הזוהמה של עצמו.

יום אחד מצא אותו חרדי אחד, שסחב את הקיפוד המסומם לביתו. שם
גר קיפי בשנים שלאחר מכן. הוא נגמל ממסטיק בזוקה בטעם ענבים,
למד קבלה והפך לאדמו"ר הראשי של מאה שערים.
מה שקיפי לא זכר הוא שבתקופה בה הוא היה מסומם, הוא נחטף על
ידי חייזרים אל משחטת רכב מזרחית לעזה, שם הם ביצעו בו
ניסויים. באחד הניסויים רשמו החייזרים את הקוד הגנטי של אותו
קיפוד מוטנטי, הרכב גנטי שכמותו לא נראה מאז יהונתן, בנו של
שאול המלך.
שלוש שנים מאוחר יותר הגיע לטלויזיה החינוכית מכתב ובו הצעה -
הרכב הדי.אנ.איי של קיפי בתמורה לפרס, שהובטח כשקיפי נעלם.

מסתבר שמנהיג החייזרים התמכר למסטיק בזוקה בטעם ענבים, והוא
היה זקוק נואשות לכסף... הטלויזיה החינוכית לקחה את ההרכב
הגנטי של קיפי ופיתחה בעזרת מר סופר ועוד מדענים, צורה חדשה של
קיפוד מוטנטי, נטול כל בעיות האישיות של קיפי.

הקיפוד החדש הוחבא במשך שנה בשכונה במזרח ירושלים עד לתחילת
צילומי העונה החדשה של "רחוב שומשום". כאשר חזר, הופתע צוות
ההפקה לגלות שהקיפי החדש התאסלם והוא דובר עברית וערבית.
הם ניצלו כמובן את העניין כדי לסחוט יותר כסף מהממשלה.

ולכן כיום מועלית התוכנית "רחוב סומסום" ובה מככב מוטנט צעיר,
דובר ערבית, נטול נעלי קיפי, וללא טיפת אלימות הנובעת ממנו.
ושאלוהים ירחם על נשמותינו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קח את זה ודחוף
לתחת!


זוזו לסטרי,
רוקח, בהוראות
שימוש לנר


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/8/01 15:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארז נמרוד כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה