מני היה ילד ממוצע. הוא נולד במשקל ממוצע, והיה בן למשפחה
ממוצעת. היו לו הורים ממוצעים, שהרוויחו משכורת ממוצעת. מני גם
היה ילד רגיל. הוא הלך לגן רגיל ולבית ספר רגיל, וסיים בגרות
רגילה. מני עשה בצבא את המסלול הרגיל, והמשיך במסלול חיים
רגיל.
מני היה בר מזל- במזל הוא נולד, במזל הוא עבר טסט שלישי, במזל
הוא סיים בגרות, במזל הוא ניצל מהיתקלות עם מחבלים, במזל הוא
פגש את רותי, אשתו לעתיד.
רותי היתה אישה מיוחדת, כי היתה ילדה מיוחדת: היא נולדה בלידה
מיוחדת, הלכה למוסדות לחינוך מיוחד, ובצבא עשתה מסלול הכשרה
מיוחד של היחידה. לרותי ומני היתה בן קיסר.
הבן, שמו רון, נולד בניתוח קיסרי, הוא גרם להוריו להעתיק את
מקום המגורים לקיסריה, הוא אהב לשהות במלון המלך קיסר ונהג
לרדות באחרים כאילו היה קיסר.
יום אחד המזל של מני נגמר. הוא נדרס ע"י מכונית מסחרית בגודל
ממוצע, שבמזל עלתה על הדרך הנכונה כדי לקחת את כוכבת ערוץ
הילדים להופעה מיוחדת מול בנו הקיסר.
רון התבאס, הוא קרא בדיוק את אדיפוס. ירה באמא רותי למוות ותקע
לעצמו כדור בראש בלי היסוס.
"משפחת השחור" קראו כותרות העיתון, ולקחו את השכן יורם ארבל
לריאיון. היתה להם הלוויה ממוצעת, במזל מצאו שלוש חלקות
קרובות. כולם בכו והתייפחו, כמו בהלוויה ממוצעת. אף אחד לא
הפגין שמץ של עליצות או רון. וכולם אמרו, שזה חייב להיפסק,
הלוואי וזה המקרה האחרון.
מי מהם ידע בכלל, שאין סיבה להיות אומלל? מני, רותי ורון- כולם
נשלחו לגיהנום, הופנו למסדרון 4, בחדר האחרון. מסיבות עד אור
הבוקר, סבבה אמיתית, באמצע הבמה להטוטני אש ומזרקות גופרית. כל
זאת בניגוד לכללי השאול, אבל בשביל רון שינו את הכל- המקרה היה
כל-כך חמור, עד שהשטן בכבודו נתן לרון את רשות הדיבור. ורון
דיבר, ורון הבטיח, ורון את השטן הצליח להרתיח. ורון ניצח
בבחירות, עם הרבה מזל, ורון סגר את מחלק המוסר, כי סוף סוף רון
הגיע לעמדת הקיסר.




תאמינו לי, שאין לי מושג מה עבר לי בראש, כשכתבתי את זה. עוד
דבר טיפשי כמו ההוא עם הסמים, אבל מילא. בערוץ 1 היו קוראים
לזה "סיפור חינוכי לבני הנעורים". ואחר כך מתפלאים, שאנחנו דור
מזוין/מטומטם או אומרים, שהולך ופוחת הדור. כן, אנשים כמוני
הורסים את המדינה. ויוה לה ריוולושיין! די לשלטון השכל!