את החברה הזאת הכרתי במחשב.
החברה הזאת הייתה לי גב (וידיים ורגליים...).
החברה הזאת עזרה לי בשעת צרה.
והחברה הזאת הייתה תמיד פה.
שנפגשתי איתה זה היה מרגש.
יום שבחיים של שתינו לעולם לא יישכח.
החברה הזאת גרה בצפון,
הרחק ממני, אי-שם.
ואני והחברה הזאת- המדהימה הזאת, כרגע לא מדברות.
ואיך זה ייתכן?
ואיך זה הגיוני?
אחרי חייב להיות לזה פיתרון.
על שירה שנריב?
אוי כמה חביב,
אולי נחזור לכיתה א'- לאביב.
אז מהחברה הזאת אני מבקשת סליחה
ואת האתר הזה- אשמור כבדיחה.
כי לי יש אתר אחר מפגר, שילדה שכמוני הסכימה לקבל.
אז זהו אנשים מה אני יגיד?
את החברה הזאת אזכור תמיד,
ואמנם זה לא ממש שיר,
אבל דרך נפלאה לבקש סליחה,
אז..
ס=ל=י=ח=ה.