ביום אחד הוא בא פתאום
הוא לא ידע שזה יקרה היום
הכל היה גרוע כרגיל
עד שהחרא האמיתי התחיל
הם היו חמישה
ודחפו אותו לקיר
הם באו במטרה נחושה
את שמי חייו בכוח להקדיר
הם דחפו וכלאו אותו
מתחת לשולחן
הם עשו בו לינץ'
הוא היה הקורבן
הם היו חמישה
אבל הוא ספר את מספר הנעליים
ואיכשהו הגיע לתשעה
מזלו שלאחד היתה ברגל נקודה רגישה
הם בעטו בו חזק
אולי רצו לחסל עד הסוף
וכמעט שנשמע 'קנאק'
כשהתחיל כל הבלוף
'מי, אני? מה פתאום!'
זו היתה הטענה הרווחת באותו יום
והוא ידע את האמת, את הכל סיפר
איך כמה מופרעים החליטו אותו לזמבר
והם בשלהם, ממשיכים כרגיל
כביכול ממשיכים בחיי השקט
כי הוא אשם, והוא התחיל
והוא זה שנשאר עם צלקת
הוא כמובן לא אשם
הוא היה הקורבן
של קנאות מטורפת
שהסתיימה מתחת לשולחן. |
