[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג'יין לינדנברג
/
האגדה על הנרקיס

הרכין ראשו בחן נרקיס,
לבחון בבואתו.
מראהו את ליבו התסיס-
עוד לא ראה כמותו.

ליחשו לו אז האזובים,
קולם זוחל, מזהיר:
"הן לא לעד יפרח נרקיס בהדרו,
תקיץ השמש, וייבשו עלי נזרו".
בתשובתו צחק, זוקף ראש טמיר:
"ואם בנרקיסים נפלה שלהבת,
מה אכפת לאזובי הקיר?"

החום הצחיח הכה, לא ריחם
על ראש הנרקיס הקמל.
מפנה את קנהו, יבש וקמוט
למבט אחרון באותה השתקפות,
מהדרו נותר רק צל.

בני-אזוב צחקו ברעה מסביב,
לקול לחישתו:
"עוד נתראה אהובי",
בנשימה לפני מותו.

ובחורף עם בוא הגשמים
קול שוכני אגם בתדהמה נמוג
כי מפקעת רדומה עלה
עלם
פניו עזים כפני נרקיס,
גופו- גבעולו הענוג.
פסע מעדנות, עיניו ליטפו את עלים, וברגליו הארוכות
רמס האזובים.
"לא נסבול פלישה של אף שרך,
כאן יפרחו רק נרקיסים!"
פתאום כרע על הגדה, פניו לעומתו
רק לכבודו היה מוכן
לכפוף את קומתו.
הנמיך פניו אל ראי-המים הצחור
נשק  לשפתי תאומו ארוכות
לחש רכות: "חזרתי אליך..."
והוא ענה: "ידעתי שתחזור".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כתבי יד נשרפים
ועוד איך!




-שובר מוסכמויות
של שוברי
מוסכמויות


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/7/04 15:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'יין לינדנברג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה