למה אנחנו חיים?
בשביל אכזבות, פגיעות, שקרים?
איפה כל הדברים הטובים?
החברות, ההורים, הלימודים
כלום לא אמיתי הכל חלום
כל מה שאני רוצה
לא ניתן להשיג עוד

למה אנחנו חיים?
שלכולם יש רק בקשות ותנאים
והחיים כל כך רעים
ובלתי מובנים
וכל כך מסובכים
אהבה בי בגדה
והחברות לכל אחת יש סיפור משלה
כלום לא מסתדר
אני מרגישה לבד בלי אף אחד
תמיד אומרים: "שלא יהיה אכפת לך מכולם"
אבל איך אפשר?
אז אני ישאר לבד...
לא ללכת עם הזרם, להיות יחודית
אבל זה לא קל, זה אי אפשר

הם איכזבו אותי החיים
איכזבו ממש
לא ציפיתי לכאב כזה
לאכזבה כזו
לאהבה שלא התממשה
אני מרגישה לבד
כאילו אף אחד לא מבין אותי
שכולם שכחו מקיומי
שגם לי יש רגשות
וגם אצלי שעצוב
הדמעות יורדות...